שמילוביץ ואח' נ' מטבחי מנהטן בע"מ - פסקדין

פסק דין

בפני תביעה העוסקת בליקויי בנייה, במסגרתה עותרים התובעים לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויים בסך 37,382 ₪ בטענות להפרת הסכם לביצוע עבודות שיפוץ בדירתם.

העובדות

התובעים הינם בעליהם של דירה בקומה השנייה ברח' קריניצי 49 ברמת גן (להלן: "הדירה"). הנתבעת הינה חברה העוסקת, בין היתר, בשיפוץ דירות.

בתחילת 2008 בקשו התובעים לבצע שיפוץ בדירה. בעקבות זאת נוצר קשר בין הצדדים וביום 21.1.08 נכרת בין הצדדים הסכם לביצוע עבודת שיפוץ בדירה (להלן: "ההסכם").

פירוט העבודות הנכללות במסגרת השיפוץ נעשה במפרט ובתכניות אשר צורפו להסכם והנתבעת התחיבה להשלימו "תוך 8 שבועות" ולפצות את התובעים בסך של 50 ₪ לכל יום איחור. הנתבעת אף התחייבה בהסכם ליתן לתובעים במתנה מכשיר טלוויזיה Lcd בגודל "42 ובשווי 5,500 ₪ וכן גם "כרטיס זוגי לאירופה".

התובעים מצידם, התחייבו לשלם עבור השיפוץ סך של 148,492 ₪ במספר תשלומים הכוללים פריסה של 24 תשלומים בכרטיס אשראי. שבוע לאחר כריתת ההסכם, ביום 28.1.108 תוקן מפרט ההסכם ועבור מספר פריטים שהוסרו הופחתה התמורה בסך של 2,575 ₪.

בעקבות כריתת ההסכם ביצעה הנתבעת עבודות שיפוץ בדירה וכנגד זאת שילמו התובעים לנתבעת סך של 132,927 ₪. לקראת תום עבודות השיפוץ בדירה, במהלך מרץ 2008, נתגלעו בין הצדדים מחלוקות. התובעים טענו לליקויים בעבודות שבוצעו ולא השלימו את תשלום התמורה אשר נקבעה בהסכם. הנתבעת טענה ליתרת חוב של התובעים ולא העבירה את מכשיר הטלוויזיה וכרטיסי הטיסה. ביום 1.2.09 הוגשה התביעה.

טענות הצדדים והראיות

לטענת התובעים, התרשלה הנתבעת בביצוע עבודות השיפוץ וביצעה אותן בחוסר מקצועיות באופן לקוי, בעצלתיים וללא פיקוח כנדרש.

ראשית, טוענים התובעים שהעבודות הושלמו באיחור. לפי ההסכם התחייבה הנתבעת להשלים העבודות עד 20.3.11 ובפועל הן הסתיימו רק ביום 1.4.08. איחור זה היה קריטי לדידם של התובעים, שכן במהלך העבודות נאלצו להתגורר בדירה שכורה.

שנית, טוענים התובעים כי עבודות השיפוץ בוצעו ברשלנות. כך, למשל, טוענים התובעים סבלו מסתימות בשירותים, משקיעת רצפות, מנזילות והתקנת חלונות לקויה.

שלישית, טוענים התובעים שחלק מהפריטים המוזמנים כלל לא סופקו להם וחלק מהעבודות לא בוצעו. לדוגמא, גימור סביב הדלת, אסלות שלא סופקו והכנת טרום צביעה שלא נעשתה.

נוכח טענות אלו טוענים התובעים שביקשו לערוך חשבון מסודר עם הנתבעת אך זו סירבה ולכן לא שילמו התובעים את התשלום האחרון בגין העבודות, בסך של 15,561 ₪. על יסוד חוות דעת שמאי מסכמים התובעים את נזקיהם והסכומים המגיעים להם (כולל תשלום 7,500 ₪ בגין עוגמת נפש) בסך של 37,382 ₪.

לטענת הנתבעת, הורתה של תביעה זו בסך הכל בניסיון להתחמק מתשלום הסכומים להם התחייבו התובעים והטענות הועלו רק לאחר שהתובעים התבקשו להסדיר את חובם.

ביחס לטענת האיחור, טוענת הנתבעת כי בהסכם נקבע שהעבודות ימשכו 6 – 8 שבועות והכוונה הינה מיום תחילת העבודות ולא מיום חתימת ההסכם כפי שטוענים ומפרשים התובעים בצורה שגויה. הנתבעת עמדה במועד זה כך שלא נגרם כל איחור. לחילופין, טוענת הנתבעת כי נגרמו עיכובים עקב תוספות ושינויים שביקשו התובעים וכן עקב איחור בהגעת פריטים שהזמינו התובעים מ"איקאה" כך שאפילו תתקבל טענתם לאיחור במועד סיום העבודות, הנתבעת אינה אחראית לכך.

ביחס לטענות לליקויים בעבודות, טוענת הנתבעת כי מיד לאחר שנתקבלו תלונות מהתובעים, הציעה הנתבעת להגיע לדירה על מנת לבדוק את הליקויים הנטענים אך התובעים בחרו לדחות את הצעתה. כמו כן, הוסבר לתובעים כי הנתבעת נוהגת לתקן ליקויים המתגלים לאחר סיום העבודות כ – 30 יום מסיום גמר התשלום ובנוסף, נוהגת כך הנתבעת גם בתום שנת הבדק אולם האחריות חלה על הנתבעת רק לאחר תשלום מלוא התמורה לידיה.

עוד טוענת הנתבעת ביחס לטענות לליקויים, כי חלק מטענות התובעים מתייחסות לעבודות שלא היו חלק מההסכם וחלק מהטענות מתייחסות לעבודות שבצעו בעלי מקצוע אחרים.

ביחס למתנות שלא סופקו, טוענת הנתבעת כי איננה חייבת בהספקתן כאשר התמורה לא שולמה במלואה וביחס לתחשיבי השמאי טוענת הנתבעת כי הערכתו שגויה, כללית ואיננה מפרידה בין עבודות שבתחום אחריותה לכאלו שלא.

לפי תחשיבי הנתבעת, דווקא התובעים חייבים לה סך של 22,433 ₪ כאשר סכום זה כולל את יתרת החוב לפי ההסכם בסך 15,561 ₪, עבודות נוספות בסך 550 ₪ בצירוף מע"מ (התקנת ארונות אמבטיה וצינור חיצוני למטבח) ועבודות נוספות בסך 5,400 ₪ בצירוף מע"מ (תיקוני טיח לאחר סיום עבודות החשמלאי והתקנת פס קישוט לשירותים ולאמבטיה).